שְׁמוּאֵל כְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. חַד בַּר נַשׁ אַסְבַּר לִשְׁמוּאֵל בִּשְׁנֵי מַפְתֵּיחוֹת אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת בֵּית הַשֶׁיחִי וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כִּיּוֻן. שֶׁהָיָה מוֹרִיד יָדוֹ עַד שֶׁיחָיו הָיָה פּוֹתֵחַ כֵּיוֻן. וּשְׁמַע דִּדְמָךְ וּבְזַע עֲלוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך אלו מציאות
שמואל כר' יוסי אמר. אמרו על שמואל דחד בר נש אסבריה ליה האי מתני' דפ''ג דתמיד וב' מפתחות היו לו א' יורד לאמת השחי וא' פותח כיון ופירש לו אמת השחי שהיה מוריד ידו בחור שבכותל עד בית השחי שלו והיה פותח בידו מבפנים. והשני הי' פותח כיון מיד בלא טורח וכדרכו וכששמע שמואל שנפטר קרע עליו כדין רבו וכר' יוסי שאפי' האיר עינו במשנה אחת רבו מיקרי:
רִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה סְלִיק מִטִּיבֵּרִיָּה לְצִיפּוֹרִי. חֲמָא חַד בַּר נַשׁ 10a נְחַת מִן תַּמָּן. אֲמַר לֵיהּ. מַה קָלָא בִמְדִינְתָא. אֲמַר לֵיהּ. חַד רַבָּן דְּמָךְ וְכָל עַמָּא פָֽרְייָן מִיטַּפְּלָא בֵיהּ. יָדַע רִבִּי יוֹחָנָן דְּהוּא רִבִּי חֲנִינָה. שְׁלַח וְאַיְיתֵי מָאנִין טָבִין דְּשׁוֹבְתָא וּבְזָעוֹן. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. כָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁל בֶּהָלָה אֵינוֹ קֶרַע. רִבִּי יוֹחָנָן בְּעָא מֵיעֲבַד דְּרַבָּה וּמוֹקְרִיתֵיהּ. וְלָא יָֽדְעִין אִין מִשּׁוּם דַּהֲוָה רַבֵּיהּ אִין מִשּׁוּם שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר וָוא בְצִיפּוֹרִי. חֲמָא כָּל עַמָּא פָֽרְיֵי. אֲמַר לֵיהּ. לָֽמָּה כּוּלֵּי עָֽלְמָא פָֽרְיֵי. אָֽמְרִין לֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן יְתִיב דְּרִישׁ בְּבֵי מִדְרָשָׁא דְרִבִּי בְּנָייָה וְעָל עַמָּא פָֽרְיֵי מִישְׁמְעִינֵיהּ. אֲמַר. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דַחֲמֵי לִי פוֹרִין עַד דַּאֲנָא בַחַיִּים. וּבְאַגַדְתָּא פָּֽשְׁטִית לֵיהּ חוּץ מִמִּשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת. הָדָא אָֽמְרָה. כָּל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה כל תלמיד ותלמיד. השתא מסיק לה דממילתיה דר' חייה בר בא שמעינן דלאו רבו מובהק הי' ר' חנינא שהרי א''ל שלא למד עם ר' יוחנן אלא מלתא דאגדתא ואפ''ה קרע עליו ש''מ דלאו דוקא רבו מובהק כדאמרינן מעיקרא אליבא דר' יוחנן אלא דס''ל כל תלמיד אע''פ שלא הי' רוב חכמתו ממנו חייב לקרוע עליו:
וכל אגדתא פשטת לי'. מה שלמד ר' יוחנן ממני הוא שפשטתי לו כל דברי הגדה חוץ מעל משלי וקהלת:
אמר. ר' חנינא בריך רחמנא דחמי לו פורין. שהראה לעיני הפירות שעשיתי עם תלמידי והראני בעוד שאני בחיים:
מילתיה דר' חייא בר ווא בצפורי. וממלתי' דר' חייא שמענו שלא הי' ר' חנינא רבו מובהק של ר' יוחנן. והא דר' חייא מבואר ביותר בהוריות דגרסי' התם ר' חנינא הוה מיסתמיך בר' חייא בר' בא בציפורן חמא כל עמא פריי. ראה ר' חנינא כל העם היו רצין ושאל לר' חייה על מה זה כל העם רצין כל כך והשיב דר' יוחנן יושב ודורש בבית מדרשו של ר' בנאה וכל העם רצין לשמוע הדרשה:
ולא ידעינן. וקאמר הש''ס דאפ''ה לא ידעינן אם טעמי דר' יוחנן כר' יהודה ומשום דהוה רביה מובהק ר' חנינא או משום שמועות הרעות דצריך לקרוע על אב''ד שמת משום שמועות רעות ואע''פ שלא הי' רבו:
ולא כן תני כל קרע שאינו של בהלה. בשעת מעשה וחימום אינו קרע ואמאי המתן ר' יוחנן עד ששלח להביאן לו בגדי שבת ובין כך עבר שעת החימום ובהלה ומשני ר' יוחנן בעי מיעבד דרבה הי' רוצה לעשות דבר גדול וחידוש ומוקריתיה בשביל לכבדו והלכך שלח אחר בגדי שבת החשובין שלו ולקרוע עליו:
מאנין טבין דשובתא. הבגדים החשובים שלו שלובש בשבת וקרע אותם עליו:
חד רבן דמך. רב א' נפטר וכל העם רצים להטפל בו וידע ר' יוחנן שהוא ר' חנינא שהי' ראש ישיבה בצפורי:
נחת מן תמן. מצפורי ומשום שצפורי יושבת בראש ההר קרי ליה נחית:
משנה: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵלִים וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָֽבְדוּ שִׁילֵּם וְלָא רָצָה לִישָּׁבַע שֶׁהֲרֵי אָֽמְרוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע וְיוֹצֵא. נִמְצָא הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם לְמִי שֶׁהַפִּיקָּדוֹן אֶצְלוֹ. נִשְׁבָּע וְלָא רָצָה לְשַׁלֵּם נִמְצָא הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם לְבַעַל הַפִּיקָּדוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
למי שהפקדון אצלו. דכיון ששילם ואפי' עדיין לא שילם ממש אלא מכיון שאמר לפני הב''ד הריני משלם קנה כל תשלומיה לא שנא תשלומי כפל ולא שנא תשלומי ארבעה וחמשה:
מתני' המפקיד שילם ולא רצה לישבע. שבועת השומרין שהי' יכול לפטור בשבועה שלא פשע בה ושלא שלח בה יד כדין ש''ח שהרי אמרו וכו':
אָמַר. מְשַׁלֵּם אֲנִי. חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא שָׁלַח בּוֹ יָד. אָמַר. נִשְׁבָּע אֲנִי. וְרָאָה אוֹתָן שֶׁמְגַלְגְּלִין עָלָיו שְׁבוּעוֹת אֲחֵרוֹת וְחָזַר וְאָמַר. מְשַׁלֵּם אֲנִי. חוֹשְׁשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא חִייְבָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה שְׁבוּעָה לְהַחֲמִיר עָלָיו אֶלָּא לְהָקֵל. שֶׁאִם רָצָה לְשַׁלֵּם יְשַׁלֵּם וְאִם רָצָה לִישָּׁבַע יִשְׁבָּע. הָיוּ לוֹ עֵדִים שֶׁנִּגְנְבָה בְאוֹנֶס הָדָא הִיא דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. הַמּוֹכֵר קְנָסָיו לְאַחֵר לֹא עָשָׂה כְּלוּם. הָיוּ לוֹ עֵדִים שֶׁנִּגְנְבָה בִפְשִׁיעָה הֲרֵי הוּא בִכְלָל יְשַׁלֵּם. וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הַגְּנֵיבָה לְמִי מְשַׁלֵּם. לָרִאשׁוֹן אוֹ לַשֵּׁינִי אוֹ לִשְׁנֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
היו לו עדים שנגנבה בפשיעה. ובכה''ג ודאי אסיק אדעתיה מעיקרא דכשיתברר שיגנבו ממנו ע''י פשיעה צריך לשלם לו והילכך הרי הוא בכלל ישלם ומן הסברא הוא דמקני ליה כפילא ואם ימצא הגנב למי הוא משלם תשלומי כפל להמפקיד או להנפקד או לשניהן כלומר שיחלוקו בהכפל ולא איפשיטא:
הדא היא דאמר ר' לעזר. על דין זה דלא קני לה כפילה דהמוכר קנסו לאחר מאחר שמתחייב הגנב כבר ליתן להמפקיד הכפל והוא מוכר עכשיו הקנס לאחר כשיבא לידו לא עשה כלום דלא מצי המפקיד למקני ליה אלא בתחל' בשעה שהפקידו אצלו דלכשיגנב ממנו וירצ' לשלם לו אבל השתא לא מצי למקני לי' ובכה''ג לא אסיק המפקיד אדעתי' מעיקרא:
הי' לו עדים שנגנבה באונס. ולא בפשיעה ופטור הוא מלשלם מן הדין ואפ''ה אמר לו לשלם ואם אח''כ נמצא הגנב אם משלם לו הכפל דהוי כמו ששילם או לא:
וחזר ואמר משלם אני חוששין. שמא לפטור עצמו משבועה על הגילגול הוא מתכוין אלא או ישבע על הכל או ישלם את הכל:
אמר משלם אני. מילתא אחריתא היא דאם הנפקד אומר משלם אני אעפ''כ חוששין אנו שמא שלח בו יד וכלומר שעיניו נתן בו לשלוח בו יד ולהסתירו וצריך לישבע שאינו ברשותו:
הלכה: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ כול'. מֲנָן תֵּיתֵי לֵיהּ. אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵיבָה. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם. אִם אֵינוֹ עִנְייָן לוֹ תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְשֶׁלְּפָנָיו. רִבִּי [] עָאַל לְפִירְקָא דְרִבִּי יוּדָן. אָמַר קוֹמֵיהּ הָדָא. אָמַר לֵיהּ. אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. נִשְׁבָּע וְלָא רָצָה לְשַׁלֵּם נִמְצָא הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם. לְבַעַל הַפִּיקָּדוֹן. וִישַׁלֵּם לְמִי שֶׁהַפִּיקָּדוֹן אֶצְלוֹ. 10b רִבִּי נָסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם. לְמָקוֹם שֶׁהַקֶּרֶן מְהַלֵּךְ שָׁם הַכֶּפֶל מְהַלֵּךְ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר. רִבִּי נָסָה מוֹסִיף בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא סוֹף דָּבָר שִׁילֵּם אֶלָּא מִיכֵּוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לְשַׁלֵּם כְּמִי שֶׁשִּׁילֵּם.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוחנן ור' לעזר. אמרי תרווייהו דר' נסא מוסיף בשם ריב''ח אמתני' דקתני שילם וקאמר דלא סוף דבר שכבר שילם אלא מכיון שקיבל עליו לשלם ולא הטריחו לבא לב''ד ולדון עמו כמי ששילם הוא וקני לי' כפילא:
רבי נסא וכו'. משני לעולם אימא לך דמן התורה הוא דקני כפל כששילם ושאני הוא בנשבע שהכתוב גילה לנו במקרא הזה דכתיב חיים שנים ישלם וחיים לשון קרן הוא דכל דבר שהוא משלם כמו שגנב או גזל קרוי חיים כלומר התשלומין שלם מבלתי חסרון וכעין דדרשינן במרובה אחייה לקרן וכו' וה''נ דרשי' למקום שהקרן מהלך שם הכפל מהלך והלכך בסיפא ישלם לבעל הפקדון:
א''ל אמור דבתרה. אם כדבריך דמן התורה למדנו דמקני לי' כפילא להשומר א''כ אימא סיפא נשבע וכו' דמשלם לבעל הפקדון אמאי וישלם למי שהפקדון אצלו אפי' בסיפא דכיון דאמרת דמקרא יתירה דרשינן להאי מילתא היכא רמיזא בהאי קרא דדוקא בשילם ואימא אפי' בנשבע שלא פשע בה דג''כ פוטר עצמו מן המפקיד ושוב אין עליו כלום ואם אח''כ נמצא הגנב נהי דהקרן ודאי דמשלם להבעלים הכפל מיהת ישלם להשומר שהרי התורה זכתה לו:
רבי נכנס לשמוע דרשה דר' יודא ואמר לפניו דרשה זו מן הכתוב:
תניהו ענין לשלפניו. כלומר לפרשה שכתובה לפנינו לקמן כי יתן איש אל רעהו וגו' דבש''ח מישתעי ובטוען טענת גנב בפקדון כדמוקמינן במרובה ולמדנו הכתוב שם דברוצ' לפטור עצמו בטענת גנב דאם ימצא שהוא הגנב ישלם שנים וכאן למדנו דאם טען טענת גנב ושילם לו להמפקיד דאם נמצא הגנב אח''כ שנים ישלם להנפקד:
אם אינו ענין לו. לגנב עצמו שישלם כפל למי שגנב ממנו:
וכי אין אנו יודעין וכו'. שהרי כתב קרא אם ימצא הגנב ישלם שנים ומה ת''ל כאן שנים ישלם:
אם המצא תמצא וכו'. דכתיב בפ' כי יגנוב איש שור או שה וגו' אם המצא תמצא בידו הגנבה וגו' שנים ישלם ודרשינן להאי קרא בפ' מרובה דבגנב עצמו הכתוב מדבר:
גמ' מנן תיתי לי'. מנא לי' להתנא דין זה מן התור' דהיכא דשילם השומר דקני לי' כפילא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source